אהרונוביץ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

החלטה

בבקשה למתן צו מניעה זמני

1.המבקש עותר למתן צו זמני אשר ימנע מימוש הכספים אשר עוקלו על-ידי המשיב אצל צד ג' מעבר לסך של 45,000 ש"ח.

בד בבד עם הגשת הבקשה, הגיש המבקש תביעה למתן פסק-דין הצהרתי לפיו ייקבע כי הצדדים בעלי הדין הגיעו להסכם ולפיו לסילוק סופי ומוחלט של חובותיו ישלם המבקש למשיב סך של 45,000 ₪. בתביעה טען המבקש כי הוא פעל לקיום ההסכם אולם המשיב מנע ממנו זאת.

2.לאחר שעיינתי בבקשה על צורפותיה לא מצאתי לתת את הצו המבוקש.

3.סעד זמני נועד להבטיח את קיומו של הסעד הסופי שיינתן בתביעה וככל שתתקבל. לא כך המצב במקרה דנן, שכן, ניתן יהיה לקיים את פסק הדין שינתן בתביעה, ככל שהמבקש יזכה בדין, גם מבלי שינתן צו המניעה המבוקש.

4.לבקשה צורף כנספח א' הסכם בכתב שנערך בין הצדדים בעלי הדין וממנו עולה כי החוב בגינו הוטל העיקול על הכספים המגיעים למשיב אצל צד ג' הינו בסך של כ-138,000 ש"ח ליום 1.2.10.

5.המשיב הינו מוסד בנקאי, וככל שהתביעה תתקבל, הוא לא יתקשה לקיים את פסק הדין בתביעה.

6.המבקש לא העלה בתצהירו המצורף לבקשה כל טענה לעניין מאזן הנוחות והנזק העלול, כביכול, להיגרם לו באם הבקשה תידחה. די בטעם זה לדחיית הבקשה.

מכל מקום, באם תתקבל הבקשה ממילא המבקש לא יכול לעשות כל שימוש בכספים עליהם יחול הצו ומנגד גם המשיב לא יוכל להפיק מהם כל תועלת. בנסיבות העניין, ברור הדבר כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש.

7.לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' חשון תשע"א, 18 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: